<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' לולב — ערבי נחל</h1>
<h2>דף קלז:</h2>
ת"ר ולקחתם שתהא לקיחתם ביד כל א' וא' לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מכאן אמרו אין אדם יוצא י"ח ביו"ט של חג בלולבו של חבירו אא"כ נתנו לו במתנה. ומעשה בר"ג ור"י וראב"ע ור"ע שהיו באין בספינה ולא היה להם לולב אלא לר"ג בלבד שלקחו באלף זהובים ויצא בו ונתנו לר"י ויצא בו ונתנו לראב"ע ויצא בו ונתנו לר"ע ויצא בו והחזירו לר"ג ל"ל למימר והחזירו מלתא אגב אורחא קמ"ל דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה דאמר רבא אתרוג זה נתון לך במתנה (ש"מ) [ע"מ] שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו לו יצא לא החזירו לו לא יצא. ירושלמי (סוכה פ"ג ה"י) ר"נ בר יעקב יהיב אתרוגא לברי' א"ל לכשתזכה בו ובמצותו החזירהו לי. ואחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית נטלו א' מהן ויצא בו אם יכול לאוכלו יצא ואם לאו לא יצא כלומר אם יש שם אחר כיוצא בו אבל פרש או רמון לא ש"מ (ב"ב קל"ז:) אתרוג שקנו שותפין לא מהני עד שיתן אותו כל [אחד] וא' במתנה ע"מ להחזיר ואמר הר"ר יעקב וכן סברתינו ואפי' בע"מ צריך תנאי כפול וצריך ליתנו לו בתנאי כפול והר' שמואל אחיו חלק עליו בב"ב (קל"ז:) מיהא מתנה דירוש' עיקר. ומסתב' (כגון) [כיון] שמקבל מתנה יודע שהנותן אינו נותן במתנה גמורה שהרי צריך לו עדיין לצאת בו ואין לו לולב אחר לצאת א"צ לפרש לו ע"מ להחזיר אלא נותן לו סתם והמקבל מחזיר סתם וא"צ תנאי דהא ר"ג נתן במתנה לר' יהושע (סוכה מ"א:) ולא א"ל במתנה ע"מ להחזיר אלא כולן שלקחו לצאת בו ונתנו (לא) מסתב' ע"מ להחזיר נתנו לו. והא דירושלמי דא"ל לברי' לכשתזכה בו ובמצותו החזירהו לו משום דינוקא הוה ואמרי' לא ליקני אינש לולבו לברי' ביו"ט מקני קני קנויה לא מקני ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו אבל גדול ל"צ. ומקרוב התחילו לדקדק בדבר. ובתוספתא (סופ"ב דסוכה) גרסי' נטלו ויצא בו ונתנו במתנה גמורה לחבירו וחבירו לחבירו עד שיצאו כולן והחזירו לו. ואם נגזל ממנו ולא החזירו מסתב' אע"ג דבעלמא חזרת דמים חזרה היא כדאמרי' (גיטין ע"ד.) גבי איצטלית מה לי הן מה לי דמיהן אבל אתרוג כי אמר החזירו לי אתרוג דוקא קאמר להוציא ידי חובתו ואם לא החזירו לו לא יצא כדאמרינן באחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית אם יכול לאכלו יצא ואם לאו לא יצא דחזרת דמים לאו חזרה הוא ואי' מ"ד חזרה היא ול"ד לאחין דהתם הוא אתרוג בעי' אבל הכא חזרת דמים חייב.
